או כלב מסטיף צרפתי, נחשב לכלב שמירה והגנה, למרות שמוצאו של הגזע אינו מוכר בוודאות…דוג דה בורדו יצא את גבולות צרפת (בורדו – שם הוכלא) במהלך שנות השישים של המאה התשע עשרה. פרוותו קצרה וצבעו על פי רוב בגווני חום אדמדם.
במקרים רבים מופיע כתם פרווה לבן באיזור הרגליים הקדמיות ובית החזה. למסטיף הצרפתי פנים פחוסות ואף גדול.

Dog the Bordeaux

לעיתים כשאפו של הכלב פחוס מדי, הוא עלול לסבול מבעיות נשימה ויכולתו הפיזית מוגבלת בשל כך. דוג דה בורדו הנו כלב נאמן שיקריב את עצמו בהגנה על בעליו.
הכלב חיי 8-12 שנים ומולץ לגידול בדירות גדולות במיוחד או כמובן בבתים פרטיים עם חצרות. מסטיף צרפתי אינו כלב קל לאילוף. הוא עקשן מאד באופיו וכוחו הפיזי הרב מעלה את בטחונו עוד יותר.

הבעיה הפיזית העיקרית ממנה סובל הדוג דה בורדו הנה בעיה באגן, שנגרמת עקב משקלו הרבה – שמצריך שרירי אגן וגב תחתון חזקים במיוחד. באילן היוחסין של כלבים גזעיים מופיע רישום לגבי מצב האגן 3 דורות אחורה.

מומלץ לסגל את הכלב לפעילות גופנית ברמה בינונית ומעלה על מנת לסייע לו בחיזוק שרירי האגן והגב, מה שיעזור להמנע מבעיות באגן או היפ דיספלסיה.

צפו בתחרות שנערכה במנצ'סטר (אנגליה) ותראו כמה כלבי מסטיף צרפתי מדהימים!